החיים הקרירים שלי -מזגן

יושבת בבית, המזגן מצנן אותי וחושבת איזה מזל שנולדתי בעידן הנכון. לא ברור לי מה עשו פה לפני המצאת המזגן אבל ברור לי שאני לא הייתי מצליחה לשרוד שום קיץ ללא מזגן.

נדמה כי בכל שנה הקיץ נעשה קשה יותר, חם יותר ולח יותר וקשה מאוד להעביר את חודשי הקיץ ללא מזגן. בעצם בתקופת הקיץ אנחנו עוברים ממזגן אחד לשני. מהמזגן ברכב למזגן במשרד וישר למזגן בבית.

כמה מפתיע כשיוצאים פתאום לטיול קצר בחוץ שהחום הכבד הוא פשוט לא אנושי בכלל.

הילדים חזרו מבית הספר ורצים פנימה לבית הממוזג שרועים על הספה ולא יכולים לזוז עד שמתאוששים במקצת ומספרים שהמזגנים בבית הספר לא עבדו היום. אני נחרדת מהתגלית המסעירה כי בטח שלא ניתן לשהות שעות ארוכות בכתה ללא מזגן ובוודאי שאי אפשר להתרכז וללמוד כשכל כך חם.

מיד אני פונה להנהלת בית הספר לברר את העניין ואלו מבטיחים כי עוד היום יתוקן המזגן.

המזגן הפך להיות מוצר צריכה בסיסי חובה בכל מקום, גם בחורף אך במיוחד בימי הקיץ בארצנו. אם בעבר היו מקומות בארץ שכלל לא השתמשו במזגנים והסתפקו במאווררים, כיום בכל אזור בארץ משתמשים במזגנים בכל חדר בבית או בעבודה ובוודאי שבכל מוסדות החינוך ובכלל בכל מקום.

אחד התסריטים היותר מלחיצים בימי הקיץ, שלא אחת נתקלנו בהם, היא הפסקת חשמל. המזגן לא עובד, יושבים סגורים בבית וחם כל כך שזה בלתי ניתן לסבול כך. רק ברגעים האלה אתה מבין את התלות הגדולה כל כך במכשירי החשמל הכל כך שגרתיים הללו שהפכו שקופים כמעט ומובנים מאליהם.

יושבת לי בבית במזגן, והכל נראה כל כך רגיל ונעים. מדי פעם הבלחות קצרצרות של חום כשיוצאת החוצה לכמה רגעים ומיד בורחת לאויר הנעים של המזגן היכן שלה יהיה.

כשניסיתי יום אחד להסביר לילדים את התקופה שלפני שהמזגן הומצא, הם פשוט לא הצליחו כלל להבין כיצד אנשים שרדו. וכשהסברתי שיש מקומות בעולם שאין להם כלל מזגנים ויש בהם טמפרטורות גבוהות יותר מבארץ הם פשוט סרבו להאמין.

יום אחד בבית הספר ללא מזגן הספיק להם.